בן רבקה ומשה, נולד ביום י' באדר תר"ף (29.2.1920) ב"בתי ההונגרים" בירושלים. עד גיל 13 למד ב"תלמוד תורה", ושנתיים נוספות למד בבית-הספר "כל ישראל חברים". בהיותו בן 15 נתייתם מאביו ועבר לגור עם אמו בתל-אביב. כאן עבד כפקיד במשרדים שונים ובסוף למד נהגות ועבד כנהג.

במלחמת-העולם השנייה נענה לקריאת המוסדות והתנדב לצבא הבריטי, שירת בו כשנתיים וחצי כנהג ושוחרר בגלל מחלה.

עם שובו אל החיים האזרחיים התחיל לעבוד בבית-חרושת ליהלומים, עבד בחריצות ובהתמדה, פירנס את עצמו ותמך באמו.

יהושע היה איש צנוע ושקט במזגו אך לבו לא נתן לו לעמוד מנגד במלחמת-העם. עם החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת-העצמאות התנדב לתפקידי שמירה בגבולות מטעם ה"הגנה", ובאפריל 1948 התגייס גיוס מלא כנהג צבאי בחטיבת "גבעתי". ובתפקיד זה, בעת מבצע "יואב", בשובו ממסע הובלת מזון לנגב, נורה ביום י"ד בתשרי תש"ט (17.10.1948) על-ידי מטוס אויב שהנמיך טוס, בקרבת רחובות, על- יד ג'וליס. יהושע נפצע קשה, הועבר לבית-חולים צבאי ומת בו ביום בשעת ניתוח. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.